#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין מלאכה דאורייתא שעשה נכרי עבור ישראל	"אסור לכולם ליהנות מזה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין מלאכה דרבנן שעשה נכרי עבור ישראל	"אסור למי שנעשה עבורו, מותר לאחר שלא נעשה עבורו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכרי שעשה מלאכה עבור עצמו האם מותר ליהנות מזה	"מותר [באופן שהוי נר לאחד נר למאה]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכרי שעשה מלאכה עבור חולה שאין בו סכנה האם מותר ליהנות מזה	"כן [באופן שהוי נר לאחד נר למאה]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכרי שעשה מלאכה עבור קטן האם מותר ליהנות מזה	"אם הקטן צריך הרבה מותר [באופן שהוי נר לאחד נר למאה]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכרי שעשה מלאכה מעצמו לצורך ישראל האם צריך לצאת מהבית	"אי""צ לצאת מן הבית אבל אסור להנות מזה [ומידת החסידות להפוך פניו מהנר,
ויש מחמירים בזה מדינא]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין הרואה שנכרי רוצה להדליק נר עבורו	"צריך למחות בידו אף אם אין דעתו ליהנות מזה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נחשב הנאה ממלאכה של נר	"לעשות לפני הנר דבר שלא היה יכול לעשות בלא הנר<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם&nbsp;נכרי הביא דבר מחוץ לתחום של י""ב מיל"	"מותר לאחר דאיסורו מדרבנן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין נכרי שכיבה נר בטעות וחזר והדליק	"דינו כהדליק עבור עצמו ומותר<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש יהודים ונכרים ועשה הנכרי מלאכה עבורם	"אם הרוב נכרים מותר ליהנות מזה, [אם לא שיש הוכחה שעושה עבור הישראל]&nbsp;<br>ואם הרוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור ליהנות מזה [אם לא שיש הוכחה שעשה עבור הנכרי]&nbsp;<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה נכרי מלאכה עבור נכרי וגם עבור הישראל&nbsp;	"אסור ליהנות מזה, והסומך להקל אין למחות בידו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר אמירה לנכרי במקום מצוה	"רק במצוה דרבים יש להקל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לנכרי לטלטל מוקצה	"מותר לצורך גופו ומקומו [משום שישראל יכול ע""י טלטול מהצד]&nbsp;<br>ויש להתיר רק לבני תורה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדם ששלח את משרתו להביא דבר והדליק המשרת הנכרי נר האם מותר ליהנות מזה	"כן&nbsp;<br>אם אמר שילכו עמו אסור<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין&nbsp;אם נכרי הדליק נר בשבת בעוד שנר אחר דלוק	"מותר ליהנות מזה, כ""ז שהנר הראשון דלוק<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין הרואה נכרי שרוצה להדליק את הנר שלו או להוסיף שמן	"צריך למחות<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לנכרי להדליק חימום עבור אנשים גדולים	"מותר אם הקור גדול<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטנים הם כחולה שאין בו סכנה	"אם צריכים לזה הרבה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ליהנות ממדורה שהדליק נכרי לצורך עצמו או חולה	"מחלוקת לעת צורך יש להקל<br>אם ידוע שאינו מכירו שרי<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם צוה לנכרי להדליק נר בשבת האם צריך אח""כ לצאת הבית"	"כן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישראל שהדליק נר עבור חולה שיש בו סכנה האם מותר ליהנות מזה	"מותר<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין שבות ע""י ישראל במקום מצוה"	"אסור<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להדליק נר ע""י נכרי בביה""ש של מוצאי שבת"	"כן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לנכרי להדליק חימום עבור קטנים	"מותר&nbsp;&nbsp;<br>אם העיקר עבור הקטנים מותר גם לגדולים ליהנות מזה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קצב עם נכרי שיסיק את התנור בזמן שיהיה קר והדליק בשבת אף שלא היה קור גדול	"אפשר דהוי כאלו עשה מדעתו ואי""צ לצאת<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן רעו סעיף ה		
